אילן רמון

אילן רמון היה האסטרונאוט הישראלי הראשון. הוא היה בן 48 במותו, לאחר שנספה באסון מעבורת החלל "קולומביה" ב-1 בפברואר 2003, כשתקלה הובילה להרס המעבורת בעת כנסיתה לאטמוספירה.

אילן רמון סיים קורס טייס בהצטיינות, הגיע עד לדרגת אל"מ בחיל האוויר, ואת שירותו סיים כסגן מפקד טייסת F-16. הבחירה בו לקחת חלק בפרויקט של סוכנות החלל נאס"א הפכה אותו לסיפור הצלחה ישראלי. תפקידו במעבורת היה מומחה מטען, לקראתו התאמן שנים רבות. ההתבלטות של אילן מבין כלל המועמדים מטעם חיל האוויר לא הפתיעה איש, שכן הוא נודע מצעירותו כדמות לחיקוי וסמל למצוינות.

לאילן, שחינוך נחשב בעיניו לעמוד התווך של החברה הישראלית, היה תואר בהנדסת אלקטרוניקה ומחשבים מאוניברסיטת תל אביב. כל חייו פעל מתוך אמונה שעשייה ותרומה לחברה הישראלית הן מימוש החזון הציוני, וטיסתו לחלל הייתה מבחינתו הגשמת חלום אישי ולאומי.

חייו ומשפחתו

אילן רמון נולד  ב-20 ביוני 1954 ברמת גן לטוניה ואליעזר וולפרמן. אביו נולד בגרמניה ומשפחתו נמלטה מרדיפת השלטון הנאצי ב-1935. אמו וסבתו של אילן שרדו את מחנה ההשמדה אושוויץ. אילן גדל בבאר שבע ולמד בבית ספר תיכון מקיף ג׳, אותו סיים ב-1972.

עם הצטרפותו לחיל האוויר שינה אילן את שם משפחתו לרמון.

ב-1987 סיים אילן את לימודי התואר הראשון בהנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת תל אביב.

שירות בחיל האוויר

באוגוסט 1972 התגייס אילן לקורס הטייס של החיל האוויר. הוא נפצע בידו ולכן לא סיים את הקורס הראשון. לאחר מכן חזר אילן על הקורב וסיים ב-1974 במגמת קרב בהצטיינות. הוא שירת כטייס קרב, תחילה כטייס סקייהוק בטייסת 102 ולאחר מכן כטייס נשר בטייסת 253 בבסיס איתם בסיני. ב־1980 נמנה עם הטייסים הראשונים שנסעו לארצות הבריתכדי ללמוד להטיס את מטוס ה־F-16, וקלט את המטוס בחיל האוויר.

לרמון היה ניסיון מבצעי עשיר: ב- 1981 הוא השתתף במבצע אופרה – הפצצת הכור בעיראק. אילן נטל חלק בתכנון המבצע והיה צעיר הטייסים. הוא טס אחרון במבנה התקיפה במיקום שנחשב למסוכן במיוחד. שנה לאחר מכן השתתף במלחמת לבנון.

אילן היה הטייס היחיד בחיל האוויר שנטש מטוס פעמיים – בפעם ראשונה במהלך קורס הטייס נטש יחד עם מדריך הטיסה את מטוס הפוגה מגיסטר בעקבות תקלה טכנית. ב־20 בינואר 1982 התנגשו שני מטוסי F-16A.  סרן אילן רמון הצליח לנטוש בהצלחה גם הפעם. שני המטוסים התרסקו. אילן תיאר את הנטישה ביומנו (לפנינו רק רקיע, יומנים של אילן ואסף רמון, הוצאת ידיעות אחרונות, 2013, עורכת מירב הלפרין).

ב-1988, חזר רס"ן רמון לחיל האוויר והתמנה לסגן מפקד טייסת העטלף, טייסת מטוסי קורנס (פנטום). בהיותו בן 36 מונה אילן למפקד טייסת ברק (F-16), "טייסת הסילון הראשונה", שברמת-דוד. ב-1992, מונה לראש ענף מטוסים במטה חיל האוויר וב-1994 קודם לדרגת אלוף משנה ושירת כראש מחלקת אמצעי לחימה עד 1997.

החיים בנאס״א

אילן רמון נבחר להיות טייס החלל הישראלי הראשון על ידי חיל האוויר, בעקבות הסכם שנחתם בין ישראל לבין ארצות הברית ב־1995 לשלב ישראלי בטיסה לחלל של נאס"א. סוכנות החלל הישראלית פנתה לחיל האוויר בבקשה שיבחר בעבורה את המשתתף, וב־1997 בחר החיל באילן. ב־1998 אילן ומשפחתו: אשתו רונה, וארבעת ילדיהם – העתיקו את מושבם אל מתקן האימונים לאסטרונאוטים בארצות הברית. אימוניו של אילן לקראת הטיסה היו אמורים להימשך כשנה, אך נאס"א דחתה את שיגור קולומביה מספר פעמים.

בתפקידו במשימת STS-107 במעבורת השתתף אילן בתפעול ניסוי האבק הישראלי, שתוכנן באוניברסיטת תל אביב במטרה לחקור כיצד משפיעות סופות אבק על המזרח התיכון, וכן ניסויים נוספים בתחומי הביולוגיה והפיזיקה. אילן לקח עמו לחלל חפצים שונים המייצגים את החברה הישראלית.

הטיסה לחלל

מעבורת קולומביה המריאה לטיסת STS-107 ב-16 בינואר 2003.

שבעת אנשי הצוות ביצעו בהצלחה כ-80 ניסויים מדעיים כשהם עובדים בשני צוותים 24 שעות ביממה. המעבורת קולומביה התרסקה בעת כניסתה לאטמוספירה ב-1 בפברואר 2003

כל אנשי הצוות על סיפונה נהרגו.

אילן הוא הנתין הזר היחיד שהוענקה לו מדליית הקונגרס (congessional medal).

אילן רמון כנציג העם היהודי

למרות היותו יהודי חילוני, ביקש אילן שיכינו עבורו מנות כשרות מיוחדות, אותן הוא לקח לחלל. הוא ראה עצמו נציגו של העם היהודי כולו ורצה שכל יהודי – חילוני או דתי, בכל מקום בעולם יוכל להזדהות עם המשימה שלו ועם הישגיו בחלל ובמדע. הוא לקחת איתו לחלל מספר חפצים, המייצגים את העם היהודי, את הישראלים ואותו כטייס קרב ישראלי וכדור שני לאם ניצולת שואה.

אילן רמון – השראה

אילן הגיע לכוכבים. הוא הצטיין לאורך כל חייו בכל מה שעשה,  בבית הספר תיכון, בחיל האוויר ובנאס"א. תקוותנו היא שהוא ואנשי צוות הקולומביה ימשיכו לעורר השראה בקרב הילדים העולם כולו לחלום ולשאוף להגשמת חלומותיהם.